החלטה בתיק ב"ש 1190/10

כתב אישום חמור הוגש נגד המשיב ביום 04/03/07, וכשהתברר כי משפטו אינו צפוי להסתיים בחלוף שנתיים, הוגשה בקשה ראשונה להארכת מעצר מעבר לשנתיים. בית משפט זה נעתר לבקשה, בהסכמת הסנגור שייצג את המשיב באותו מועד, עו"ד ריאד אניס המנוח, והאריך את המעצר בארבעה חודשים. סמוך לפני תום אורכה זו, הוגשה בקשה נוספת להארכת מעצר, אלא שבפעם זו הסנגורית שקבלה על עצמה את המשך ייצוגו של המשיב התנגדה לבקשה. בהחלטתי מיום 09/07/09, החלטתי להאריך את המעצר בשלושה חודשים נוספים, אולם הוספתי בשולי ההחלטה כי "... מצופה מבית המשפט ומהצדדים, כי יעשו כל שניתן, כדי לקדם את משפטו של המשיב, כולל קביעת ישיבות בתדירות גבוהה יותר, על אף יומנו העמוס של בית המשפט, שלא נעלם מעיני".

חרף הערה זו, לא עלה בידי בימ"ש קמא לסיים את המשפט בתוך פרק הזמן שנקבע בהחלטה, והתביעה הגישה בקשה נוספת, שלישית במספר, להארכת מעצרו של המשיב. המשנה לנשיא נעתר לבקשה, וציין אף הוא בשולי החלטתו כי הוא "... מורה לערכאה ראשונה לעשות כל שלאל ידה על מנת להביא לסיום התיק במהירות האפשרית" . למרבה הצער, משפטו של המשיב לא הסתיים גם במהלך ההארכה השלישית, ועתה מונחת בפני בקשה רביעית להארכת מעצר, ושוב הסנגורית מתנגדת לבקשה. לדבריה, משפטו של המשיב מתנהל בעצלתיים, למרות שההגנה הסכימה להגשת חלק מהראיות בהסכמה.

מעיון בתיק עולה כי מאז ניתנה ההחלטה הקודמת ביום 22/11/09, התקיימו רק שתי ישיבות שבהן נשמעו עדים, במהלך חודש דצמבר 2009, ומאז לא התקיימו ישיבות נוספות. אמנם היו קבועות שתי ישיבות נוספות, האחת ביום 06/01/10 והשנייה ביום 10/02/10, אולם שתי הישיבות נדחו בנסיבות לא ברורות, ככל הנראה בשל אילוצי בית המשפט. מהלך העניינים עד כה מלמד כי יש ממש בטענותיה של הסנגורית, ולא ניתן לומר כי ניהול המשפט מתנהל בקצב משביע רצון. לא מתקבל על הדעת כי יישומה של הוראתו של בימ"ש זה לערכאה ראשונה, לעשות כל שניתן כדי להביא לסיום התיק בהקדם האפשר, יתבטא בקיומם של שני דיוני הוכחות בלבד במשך שלושה חודשים. העומס המוטל על בימ"ש קמא לא נעלם מעיני, כמו גם האילוצים הקשורים להרכב הספציפי שדן בתיק זה, ועדיין ההתנהלות בתיק זה אינה סבירה בעיני, גם בהתחשב בנסיבות הייחודיות של התיק, לרבות מחלתו הקשה של הסנגור שייצג את המשיב בתחילה, ולהבדיל - הולדת בנה בשעה טובה של הסנגורית שמייצגת עתה את המשיב.

השאלה היא האם די בהתמשכות היתירה של ההליכים עד כה כדי להביא לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר, כעתירת הסנגורית. כידוע, "... השיקולים העיקריים שעל בית המשפט לשקול במסגרת בקשה להארכת מעצר הינם קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק וחומרת העבירה או העבירות המיוחסות לנאשם ורמת המסוכנות הנשקפת ממנו..." (בש"פ 8503/09 מדינת ישראל נ' פלוני, תק-על 2009(4), 1306,עמ' 1310). עוד נאמר באותה החלטה, כפי שנאמר בהחלטות קודמות רבות, כי "... ככל שמשפטו של נאשם מתארך, נוטות כפות המאזניים לכיוונו, וערך חירותו האישית גובר לעומת אינטרס ההגנה על הציבור...". עם זאת, "... קצב ניהולו של המשפט איננו השיקול הבלעדי כידוע, ויחד עמו על בית המשפט להוסיף ולבחון שיקולים נוספים, ביניהם המסוכנות הנשקפת מן הנאשמים והחשש בפני הימלטות ושיבוש הליכי משפט..." (בש"פ 7225/09 מדינת ישראל נ' שלומי אוחיון ואח', תק-על 2009(4), 189 ,עמ' 192).

על רקע האמור, נבחן את הנסיבות שלפנינו. כתב האישום המתוקן מייחס למשיב 32 פרטי אישום, אשר 14 מתוכם מייחסים לו עבירות של ניסיון לגרימת מוות בכוונה או קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה. 4 פרטי אישום נוספים מייחסים למשיב עבירות של ירי לעבר אדם, ויתר פרטי האישום מייחסים לו עבירות חמורות נוספות. מדובר אפוא בכתב אישום חמור ביותר, אשר יש בו כדי לבסס עילה מובהקת של מסוכנות, ואף עילה של חשש להימלטות מן הדין, נוכח העונש החמור הצפוי למשיב באם יורשע בדינו. בנסיבות אלה, אני סבור כי יש לתת את הבכורה לאינטרס של הגנה על ביטחון הציבור, ולהעדיף שיקול זה על פני שיקולים אחרים. לכן, לא מצאתי כי ניתן כבר עתה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר שתיתן מענה מספיק למסוכנות הרבה של המשיב.

עם זאת, ראוי כי בימ"ש קמא ידון בתיק בתדירות רבה בהרבה מזו שהייתה עד כה. מדברי הסנגורית למדתי כי נותר לשמוע עדויות של 14 עדי תביעה, וכי גם במסגרת פרשת ההגנה צפויים להישמע עדים. לכן ראוי כי ההרכב שדן בתיק יתכנס כמידת הניתן בתדירות של לפחות אחת לשבוע, ויעשה כל שנדרש בכדי לסיים בהקדם האפשרי את שמיעת הראיות בתיק. בכפוף להערה זו, אני מקבל את בקשת התביעה, ומאריך את מעצרו של המשיב בשלושה חודשים נוספים, עד ליום 20/05/10. עותק מההחלטה יועבר לנשיא של בימ"ש קמא בכדי שינקוט בצעדים הנדרשים כדי לזרז את שמיעת התיק ככל הניתן, בהתאם לאמור לעיל. 

ניתנה היום, 17 בפברואר 2010, ג' באדר התש"ע, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: